רייכבך ואח' נ' מגידו-אמיתי השקעות ובניה בע"מ

החלטה

פסה"ד יינתן בסוף היום ויישלח לצדדים.

ניתנה והודעה היום י"ד טבת תש"ע, 31/12/2009 במעמד הנוכחים.

אירית מני-גור, שופטת

פסק דין

התובעים ביקשו לרכוש דירה מהנתבעת שהינה חברה קבלנית, וביום 27.4.09 נפגשו עם נציגת מכירות של הנתבעת וחתמו כל אחד בנפרד על בקשה והתחייבות לרכישת דירה בפרויקט "יונת השרון". מחיר הדירה היה קבוע ל-1,150,000 ₪ כמחיר מבצע אשר פורסם באמצעי התקשרות.

לטענת התובעים, מאחר וביקשו לרכוש שתי דירות ביחד הסכימה נציגת המכירות לתת הנחה של 20,000 ₪ לכל דירה, ולמכור כל דירה במחיר לאחר הנחה בסכום של 1,130,000 ₪. פרטים אלה נרשמו בבקשה לרכישת דירה, ואף בתחתית המסמך הוסף בכתב יד כי "במידה והקונים רוכשים שתי דירות והתשלום הראשון הוא 30% מערך הדירה, הרוכשים יקבלו הנחה בסך 20,000 ₪".

התובעים סברו כי עסקת המכר בעצם גמורה, ואכן קיבלו טיוטת חוזה באמצעות המייל יומיים לאחר חתימת הבקשה, בעודם בודקים את החוזה באמצעות יועצים משפטיים קיבלו הודעה ב-11.5.09 , כי החברה לא מוכנה למכור את הדירות בהנחה שהוצעה על ידי נציגת המכירות, והמחיר הוא כפי שפורסם באמצעי התקשורת ללא כל הנחה.

מאחר וההסכם לא "קרם עור וגידים", טוענים התובעים כי הנתבעת פעלה בתרמית ובחוסר תום לב במו"מ, וכי נציגת המכירות הינה ידה הארוכה של הנתבעת, וכי הבטחתה כהבטחה שמחייבת את הנתבעת, ומשזו חזרה בה מההסכם נגרם נזק של עוגמת נפש לתובעים שמתבטא בסכום ההנחה שהובטח להם.

מנגד, נטען על ידי הנתבעת כי אין מדובר במו"מ בחוסר תום לב אלא במו"מ לכל דבר ועניין, נציגת המכירות איננה ידה הארוכה של הנתבעת בכל הקשור למו"מ, אלא יש אינטרס אחר לנציגת המכירות שכן עמלותיה משולמות על כל עסקה ועסקה ולעיתים היא איננה רואה את מחיר העסקה עין בעין עם מנהלי הנתבעת. לפיכך, הבקשה לרכישת דירה מנוסחת כהצעה לכריתת הסכם אם כי הנתבעת ב-90 אחוז מהמקרים מקבלת את ההצעה, ישנם מקרים כגון זה בהם הנתבעת מסרבת לבצע קיבול של ההצעה.

שמעתי את הצדדים מעידים בפניי, ועיינתי בטופס הבקשה והתחייבות לרכישת דירה, טופס זה מכיל פרטים בסיסיים של העסקה כמו מחיר, תנאי תשלום ומועד מסירת חזקה, מבלי שהטופס יכיל את התשריט והמפרט הטכני ותנאים נוספים של עסקת המכר.

יתרה מכך, הטופס מנוסח בכוונת מכוון כהצעה ולא כהסכם. כך למשל, לא רק שכותרתו מלמדת כי מדובר בבקשה והתחייבות לרכישת דירה, אלא סעיף 2 שבו מנוסח כדלקמן: "אנו מציעים לשלם לכם עבור רכישת הדירה סך של ..."

התובעים היו צריכים להבין מחתימת מסמך זה כי אין מדובר בהסכם חתום וגמור, אלא בבקשה שתלויה בהסכמת הצד שכנגד. לא הוכח בפניי שהסכמה זו לא ניתנה בחוסר תום לב, לא הוכח בפניי כי מנהלי הנתבעת היו צריכים להסכים להנחה שהציעה נציגת המכירות. אינני רואה זהות מוחלטת בין נציגת המכירות לבין מנהלי החברה, שאחרת אין מקום לנסח את הבקשה כהצעה לרכישת דירה אלא ניתן היה לחתום ישירות על זיכרון דברים לרכישת דירה, ולאחר מכן לחתום על הסכם. אלא שבמקרה זה, נציגת המכירות מחתימה על טופס בקשה והצעה ביודעין כי הקיבול של ההצעה צריך להתבצע על ידי הנתבעת עצמה ולא נציגי המכירות.

לא שוכנעתי כי מדובר בהתנהלות חסרת תום לב, אלא במו"מ עסקי רגיל בו נציגת המכירות סברה כי מאחר ורוכשים שתי דירות במקביל ניתן יהיה להעניק הנחה נוספת על מחיר המבצע, וסברה זו לא התקבלה אצל מנהלי הנתבעת.

עוגמת הנפש גם היא פחותה, שכן מדובר בהפרש של כשבועיים ימים בלבד מיום החתימה ועד הודעת הסירוב. פרק זמן זה קצר וקשה לי לקבוע כי בפרק זמן זה סברו התובעים כי כבר ראו בעיני רוחם את הדירה גמורה ואת המשפחה מתגוררת במקום כפי שתיארו בסעיף 11 לכתב התביעה.

לאור האמור לעיל, אני סבורה כי יש מקום לדחות את התביעה. לפנים משורת הדין, לא מצאתי לנכון לפסוק את הוצאות הנתבעת,וזאת מאחר ונציגת המכירות שהיתה מעורבת בנסיבות המתוארות בכתב התביעה לא התייצבה לדיון.

אני מורה אם כן על דחיית התביעה ללא צו להוצאות.

המזכירות תשלח עותק מפסה"ד לצדדים עם אישור מסירה.

ניתנה והודעה היום י"ד טבת תש"ע, 31/12/2009 בהעדר הנוכחים.

אירית מני-גור, שופטת

הוקלד על ידי: נחמני שרה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: